הי, אני אורי טל, מרצה ומאמן Peak Flow: ביצועי שיא מתוך זרימה. אני עוזר לאנשים עם שאיפות גבוהות, שרוצים להגיע למטרות שלהם בזמן קצר יותר, ובמינימום סטרס, באמצעות שיטה שמגובה במחקרי מוח ובנסיון שלי בשטח עם עצמאיים, מנהלים וארגונים. שיטת Peak Flow ממנפת את הקצב הביולוגי הטבעי של המוח שלנו, ובכך מאפשרת להגיע לביצועים טובים יותר, בפחות מאמץ
איך להיות ב-ZONE שלך כהרגל יומיומי
כולנו מכירים את הרגעים האלו בהם אנחנו בפוקוס ומרגישים ממש טוב
אותם רגעים בהם אנחנו ב-Zone, שקועים בפעולה עד שהכל מסביב נעלם. איזה כיף זה הא? מה אם הייתי אומר לך שיש שיטה, מבוססת מחקר, להגיע למצב הזה באופן יומיומי?
לשיטה הזו אני קורא Peak Flow ואותה אני מעביר דרך סדנאות, הרצאות, קורסים אונליין ומפגשי אימון 1 על 1
תמונות מסדנאות והרצאות
קורסים דיגיטלים
פוקוס יצירתי
תכנית אונליין
איך להיות יותר פרודוקטיבי
מבלי להיכנס לסטרס
בקורס הזה תלמד.י איך להיות בפוקוס מבלי לאבד את השלווה שלך. איך להגדיל את הפרודוקטיביות שלך מבלי לאבד את ה-WellBeing שלך. איך להגשים את המטרות הנועזות שלך מבלי להישחק.
הכלים ומסגרות החשיבה בקורס מבוססים על מחקרי מוח שמגלים לנו איך להכנס לזון שלנו באופן עקבי בעשייה שלנו
מצבי תודעה מיטיבים
בעשור האחרון יותר ויותר מחקרים מגלים שבבסיס של כל הגשמה משמעותית, כל הישג גדול, בין אם זה באומנות, בעסקים, במדע או בספורט, יש מצב תודעתי מסויים שנוכח לאורך התהליך.
למצב התודעתי הזה קוראים: Flow.
אותו מצב שרובנו מכירים כ-להיות ב-Zone.
מסתבר שיש דרך מבוססת מחקר שמאפשרת לנו לחוות יותר מהמצב הזה
שאלות נפוצות
מה היא ההגדרה הכללית של מצבי Flow?
מאיפה בכלל באה המילה "Flow"?
יש כמה מילים נרדפות ל Flow כגון: חוויות שיא, ״להיות ב-Zone״, ״להכנס לגרוב״. Flow היא מונח שעלה מהמחקר של הפסיכולוג מיהאי צ'יקסנטמיהאי. אחד מהסקרים הפסיכולוגיים הגדולים ביותר שנערכו עד היום - בו הנשאלים תיארו בעקביות את חווית ה Flow ככזו שבה כל החלטה, כל פעולה, זורמת בצורה חלקה, מושלמת, חסרת מאמץ, מהקודמת - ״ממש כמו לנגן ג'אז". (כפי שמיהאי תיאר פעם). במילים אחרות, המונח " Flow" הוא למעשה תיאור של החוויה - הוא מתאר איך המצב גורם לנו להרגיש. בקיצור, חוויית Flow מרגישה זורמת.
Flow מוגדר כמצב תודעתי אופטימלי, מצב בו אנחנו מרגישים בשיא שלנו והביצועים שלנו מגיעים לקצה. באופן יותר מפורט: המונח מתייחס לאותם רגעים בהם תשומת הלב שלנו מתמזגת עם הרגע הזה, כשאנחנו כל כך שקועים בפעולה עד שכל השאר נעלם. תחושת הזמן שלנו משתנה (לרוב הזמן מאיץ, אך לעיתים מאט), והביצועים שלנו, הן המנטליים והן הפיזיים, מגיעים לקצה.
מה הם התנאים ל-Flow?
איך אני יודע.ת אם אני ב Flow?
נכון לרגע כתיבת מילים אלו יש 22 תנאים ל-Flow, מהם 12 מדברים על החווייה האישית של Flow ו-10 נוספים מדברים על החווייה הקולקטיבית של Flow. לא בהכרח כולם חייבים להתקיים אבל ככל שיש יותר מהם כך הסיכוי להכנס ל-Flow גדול והחווייה יכול להיות יותר עמוקה ולאורך זמן. אכתוב כאן על 4 המרכזיים: 1. ריכוז עמוק התמקדות בשדה מידע מסוים לאורך זמן. מידע יכול להיות ויזואלי (כמו שיחה, קריאה, או צפייה במופע), מחשבתי (תכנון של פרוייקט, פתרון חידה) או תחושתי (כמו יוגה, ציקונג או עיסוי). התמקדות מוחלטת בכאן ועכשיו. 2. איזון אתגר/מיומנות קונפוציוס פעם אמר: ״אם אתה האדם החכם ביותר בחדר, אתה בחדר הלא נכון״ הכוונה כאן היא שאנחנו זקוקים לאתגר ראוי כדי להכנס ל-Flow. אבל לא יותר מדי מאתגר. Flow מתרחש בטווח בו האתגר של המשימה הוא קצת מעל המיומנויות שלנו, טיפה מעל גובה העיניים. לכן זה דורש בהכרח לדחוף את עצמנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו. אבל לא רחוק מדי. אנחנו רוצים להתמתח, לא להיקרע. כמו מיתר בגיטרה, יותר מדי מתוח הוא נקרע, פחות מדי הצליל צרוד. 3. מטרות ברורות הכוונה כאן היא שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים עכשיו ואנחנו יודעים מה אנחנו עושים בשלב הבא, כך לא נצטרך להעמיס את המחשבות במה אני אמור לעשות, ותשומת הלב תוכל להישאר ממוקדת בהווה. הכוונה כאן למטרות קטנות שמחוברות למטרה גדולה אליה אנחנו שואפים. למשל: אם זכייה באולימפיאדה בג'ודו היא המטרה הגדולה, מטרה קטנה ברורה יכולה להיות תרגול של הטלה בג'ודו, כ-10 דקות בכל אימון. 4. משוב מיידי השאיפה היא שהפער בין פעולה לתגובה יהיה מינימאלי - כך המוח לא צריך להתעסק עם שאלות כמו - האם אני בכיוון הרצוי, כך העומס הקוגנטיבי מצטמצם ובנוסף, זה מאפשר לנו לתקן את המסלול תוך כדי תנועה. תופעה נוספת מעניינת שקוראת כשאנחנו מקבלים פידבק המוח שלנו מתגמל אותנו בדופמין, הורמון שגורם לנו תחושת סיפוק. זה קורה גם אם הפידבק שלילי כל עוד אנחנו לא לוקחים ביקורת בצורה שמורידה אותנו, אלא כזו שעוזרת לנו לדייק את עצמנו.
המחקר של מיהאיי וכמה מדענים אחרים חשפו שישה מאפייני ליבה (ראה רשימה למטה) העומדים בבסיס של המצב. אמנם ניתן לחוות כל אחת מהתופעות הללו באופן עצמאי, אבל כשהם מופיעים יחד זה מצב Flow, למרות שיש כאלו שיגידו שאין צורך בכולם יחד, מספיק חלק שמרגישים בעוצמה. בכל מקרה, אם אתם רוצים לדעת אם אתם מרגישים Flow תדעו זאת רק אחרי שתצאו מהמצב, לא בזמן החוויה, כי בזמן החווייה תחושת העצמי שלנו נעלמת, לכן אם אנחנו מודעים לחווייה, אנחנו כבר פחות ב-Flow בכל מקרה, הנה רשימת המאפיינים: 1. מיזוג פעולה ומודעות האני והפעולה הופכים לאחד. מנקודת המבט שלנו, אין הפרדה ביני לבין הפעולה. זה כמו הנגן שנהיה אחד עם המוזיקה, או הסופר שנהיה אחד עם הספר, הגולש שנהיה אחד עם הגל. התופעה הזו נשמעת מיסטית ומוזרה אך יש לה הסבר מדעי, הוא נקרא Hypo Frontality: כשהאזור במוח האחראי על תחושת הנפרדות נהיה פחות פעיל. 2. תחושת העצמי שלנו נעלמת. תחושות הגוף כמו רעב, צמא או הצורך ללכת לשירותים פחות מורגשות, גם המחשבות נהיות שקטות, ואז המבקר הפנימי שלנו נהיה שקט ואנחנו יותר פתוחים לרעיונות חדשים. 3. תפיסת הזמן משתנה. הזמן נע בקצב אחר, לפעמים מאיץ ולפעמים מאט. העבר והעתיד נעלמים ואנחנו צוללים לתוך הווה נצחי, מה שנקרא The Deep Now. 4. חוסר מאמץ. התחושה כמו לעלות על גל, או רוח גבית שמאחורינו, אין מאבק ואין דילמות. הכל ברור וזורם חלק. 5. פרדוקס שליטה. יש לנו תחושה חזקה של שליטה על המצב. אנחנו כמו הופכים לקפטן של הספינה שלנו. 6. מוטיבציה פנימית. אנחנו עושים את הפעולה כי אנחנו נהנים ממנה, לא בשביל הפירות שלה (כמו כסף או הוכרה). הפעילות עצמה כל כך מהנה עד כדי כך שהיא התגמול עצמו.
חלק מהחברות איתן עבדתי
הי, אני אורי טל
לאחר כמעט 2 עשורים כמהנדס מערכות מידע בהיי טק,
הרגשתי שחיקה ותחושת חוסר משמעות.
החיים שלי אמנם נראו טוב כלפי חוץ אבל מבפנים תמיד הרגיש לי שמשהו חסר, היה חסר לי הניצוץ בעיניים שזכרתי שהיה לי פעם כילד. הסקרנות, המשחקיות, היצירתיות.. חשבתי לעצמי: לאן כל זה נעלם?
ממתי נהייתי כזה עסוק וחסר סבלנות, למה אני לא מצליח להוריד הילוך?
פשוט להנות מהרגע מבלי למהר כל הזמן?
יצאתי למסע חקירה להחזרת הניצוץ, ומה שגיליתי היה מדהים.
האתר הזה הוא אחד התוצרים של המסע הזה, והרצון שלי לשתף אתכם את הסודות שגיליתי ושאני ממשיך לגלות על הקשר בין
מדע לתודעה, ואיך הקשר הזה יכול לעזור לנו ביצירת מציאות
.